מגילת שיר השירים הנה שיר אהבה, אך רוב הפרשנים המסורתיים ראו בה בעיקר משל. סיפור האהבה בין הדוד לרעיה מתפרש במשל כרמז לקשר בין הקדוש ברוך הוא לבין "כנסת ישראל" (עם ישראל כדמות נקבית). וכך אפשר להבין את המימרה של רבי עקיבא (משנה ידיים ג ה): "שֶׁאֵין הָעוֹלָם כֻּלּוֹ כְּדַי, כְּיוֹם שֶׁנִּתְּנָה שִׁיר הַשִּׁירִים לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּל הַכְּתוּבִים קֹדֶשׁ, וְשִׁיר הַשִּׁירִים קֹדֶשׁ קָדָשִׁים." רבי עקיבא, שנחשב מומחה לתורת הסוד, ראה מעבר טקסט של שיר האהבה רמזים לדברים עמוקים מאוד.

דרשות רבות נאמרו על פסוקי השיר, תוך מציאת רמזים לשלבים השונים בהיסטוריה שלנו, כולל את תקופת הגלות. על הפסוק (שיר השירים ה ב) "אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר…" אמרו חז"ל שנרמזת כאן האמירה של כנסת ישראל לקב"ה (שיר השירים רבה, ה ב): "אני ישנה מן המצוות. ולבי ער לגמילות חסדים. אני ישנה מן הצדקות, ולבי ער לעשותן. אני ישנה מן הקרבנות, ולבי ער לקריאת שמע ותפילה. אני ישנה מבית המקדש, ולבי ער לבתי כנסיות ובתי מדרשות. אני ישנה מן הקץ, ולבי ער לגאולה." – המציאות שחז"ל מייחסים לפסוק היא של הגלות, בו אנו כעם "ישנים" מצד אחד, אך ערים בזכות זה שאנו ממשיכים לקיים מצוות, להתפלל, ללמוד תורה ולצפות לגאולה.

אך גם על דרך הפשט ניתן ללמוד כמה דברים (ששמעתי בשיעוריו של הרב יובל שרלו). הרי לא מדובר בסיפור אהבה פשוט, אלא בעלילה מסובכת של חיזורים, פרידות, מפגשים ומשברים. ה"דוד" ה"הרעיה" לא מדברים את אותה השפה. מה זה אומר על המורכבות הקשר שלנו עם הקדוש ברוך הוא? דבר נוסף: הרעיה איננה לבד. יש בארמון המלך "שִׁשִּׁים הֵמָּה מְּלָכוֹת וּשְׁמֹנִים פִּילַגְשִׁים וַעֲלָמוֹת אֵין מִסְפָּר." (שיר השירים, ו ח). עם ישראל אמנם העם הנבחר, אך הוא לא לבד, יש עוד עמים בהיסטוריה שחשובים לקדוש ברוך הוא.

אגב, גם ההתנגדות לציונות על בסיס ""שלוש השְׁבוּעוֹת" מבוססת על פסוקי שיר השירים.