בשנת 1993, עם שחרורי מהצבא, ישבתי מול סוכן נסיעות על מנת להזמין כרטיס טיסה לארה"ב. לסוכן היה מחשב בו הוא ראה את הטיסות והמחירים. לי לא היה שום מידע, ויכולתי רק לסמוך על האיש שיבחר משהו טוב. מאז עברנו את מהפכת המידע. גם על טיסות. גוגל השתלט על החיפוש, והטלפון החכם הפך אותו לזמין בכל רגע. אז אם פעם מי שזכר הרבה פסוקים בעל פה נחשב לעילוי – הטקסטים הפכו להיות נגישים לכל אחד ללא מאמץ.

במקביל, ה"מחשב" נעשה חכם יותר. הכוונה היא שיותר ויותר תחומים שנחשבו לפאר היכולת האנושית – "נפלו" לידי תוכנת המחשב שעשתה את המלאכה טוב יותר. הדבר נכון כבר עשרות שנים לגבי חישובים ארוכים. אך למדנו שהתוכנה מנצחת את בני האנוש גם בניווט בכבישים, בחיזוי מזג האוויר, בתרגום משפה לשפה. אפילו תחום אינטלקטואלי מובהק כמו מחשק שחמט נכנע לטכנולוגיה, אחרי שאלוף העולם גארי קספרוב נוצח ע"י המחשב של IBM (והפער רק התרחב מאז).

ואז באה מהפכת ה AI הנוכחית. זה התחיל עם ChatGPT. עכשיו יש לנו כלים המסוגלים למגוון פעולות על בסיס טקסטים: סיכום, תרגום, השוואה, ניתוח וגם… יצירת טקסט חדש. מדובר ביכולת אנליטית ויצירתית מרשימה מאוד. בנוסף, בשונה מחוויית החיפוש בגוגל, מול הבינה המלאכותית אנו יכולים לנהל שיחה של ממש: להתווכח, להביא מידע נוסף, לשאול שאלה מזווית אחרת – בדומה לשיחה עם יצור אנושי. יש לכלים הללו גם בעיות כגון המצאת מקורות לא קיימים, אך הם הולכים ומשתפרים עם הזמן.

אז בעצם אולי AI הוא סוג של תלמיד חכם? אתם מוזמנים להתנסות בעצמכם. הוא כבר מסוגל לתת תשובות מנומקות בענייני הלכה (ויענה בשמחה לשאלת המשך, כגון האם יש דעה מחמירה או מקילה). AI יכול למצוא פרשנים מתקופות שונות שהתייחסו לנושא שבחרתם. אפשר לקבל ממנו השוואת עומק בין המקורות. קל מאוד באמצעותו לתמצת מאמר קשה וארוך (או אפילו סרטון שלם) – לכמה פסקאות בעברית מודרנית. אתם רוצים מ AI "וורט" לבר מצווה על פרשת השבוע – רק תגידו! ברצונכם למצוא "צוויי דינים" בסוגיה מהתלמוד – רק תבקשו!

קשה מאוד להעריך את השפעת הקדמה הטכנולוגית על עולם הלמדנות היהודי, הרי אנו רק בתחילת המהפכה. נדגיש שעצם זה שהמחשב עושה משהו טוב יותר, לא מבטל את ערך הפעולה על ידי בני האדם: אנשים לא הפסיקו לשחק שחמט רק בגלל שהמחשב חזק יותר. אך לדעתי לפחות, יש בשינוי הזה הזדמנות גדולה לשנות את הדרך בה אנו מודדים תלמיד חכם. מקווה אני שנעריך את הגדולה פחות במונחים טכניים של שליטה בפלפול הלמדני, ויותר מצד עומק ההבנה והחיבור לחיים עצמם: לעם, לקהילה ולרוח הזמן. התורה תהיה תורת חיים בגדלותה.