קשה לדבר בהכללה על כל העולם הנוצרי. מדובר בכמה מיליארדי אנשים שמחולקים להרבה כתות ומפוזרים בין מדינות רבות בעולם. אך יש בהחלט כמה שינויים שכדאי להכיר.

נתחיל מההחלטות הרשמיות של הוותיקן שמחייבות כמובן רק את הענף הקתולי. ב 1965 התקבלה ההחלטה בה נקבע שאין להאשים יהודים שחיים בזמן הזה במותו של ישו. [לקח קצת זמן, אבל מרשים]. 50 שנה אחרי זה, בשנת 2015, התקבל המסמך שמצהיר שאין צורך לפעול להמרת דתם של היהודים לנצרות, ולמעשה מכיר בקיום היהדות לצד הנצרות. לא צריך להיות מומחה לתיאולוגיה הנוצרית על מנת להבין שזו מהפכה של ממש בעולמם.

הענף הנוסף שחשוב להכיר הוא הזרם האוונגליסטי, שרבים מהם (לא כולם) מביעים תמיכה עקבית במדינת ישראל ובציונות. בציבור מסתובב הרעיון שהסיבה הדתית לתמיכתם בישראל קשורה לאסכטולוגיה (תורת אחרית הימים): לפי אמונתם, יש צורך לקבץ את היהודים בארץ ישראל כשלב הכרחי בתסריט "סוף העולם". אבל זה לא הטעם היחידי וגם לא העיקרי, והעיסוק בו נראה יותר כמו ניסיון שלנו לברוח מהאהדה של ציבור נוצרי רב במספר ובהשפעה. למעשה, המחקר מראה ששיעור התמיכה בישראל נמצא ביחס הפוך לחוזק האמונה האסכטולוגית. בואו נעריך ונכבד את מי שאוהד אותנו, יש לנו מספיק שונאים.

העמקה: מוזמנים לצפות בשיחה של הרב חיים נבון עם חוקר האוונגליזם תום זיו:

אכן. כינויו של הרב יהודא לאון אשכנזי היה "מָנִיטוּ" שפירושו באינדיאנית "הרוח הגדולה". "מניטו" היה רב ציוני ומקובל חשוב. תולדות חייו מרתקות: ילדות ונעורים באלג'יר, השתתפות במלחמת העולם השנייה כחייל בצבא הצרפתי, עיסוק בשיקום יהדות צרפת לאחר השואה, המפגש עם הרב צבי יהודה קוק בירושלים והשינוי הרעיוני בעקבותיו, העלייה לארץ לאחר מלחמת ששת הימים והמשך היצירה התורנית בארץ.

"מניטו" הצליח לשלב בין המסורת של הרבנים והמקובלים של צפון אפריקה לבין תורת הרב קוק והציונות. ל"מניטו" יש תלמידים רבים בישראל שממשיכים להפיץ את תורתו.

כאן כתבנו על פירושו למעשה בראשית שמדגיש את אחריות האדם על עולמנו.