"עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו" – כולנו מכירים את השיר. הבקשה נאמרת (עם שינויים קלים בין נוסחי העדות) גם בקדיש, בסוף תפילת העמידה ובברכת המזון.

מה שפחות שידוע זה המקור של המשפט בתנ"ך. הפסוק נאמר בספר איוב בדברי בלדד השוחי בשבחו של הקדוש ברוך הוא: "הַמְשֵׁל וָפַחַד עִמּוֹ עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו"

שמעתי בשמו של הרב אשכנזי ("מניטו") פירוש קצת עצוב. אנו אומרים שהקדוש ברוך הוא יעשה שלום במרומיו, כי לצערנו רק הוא מסוגל לזה, בעוד שאנו בעולם שלנו נמצאים בעולם של מחלוקות ולא מסוגלים להשכין את השלום. רוצים לשמוע?

שני סיפורים על חשיבות ההודאה והכרת הטוב.

הראשון קשור לחזקיהו מלך יהודה. חזקיהו מתואר כמלך צדיק. אם כך, התלמוד שואל מדוע חזקיהו לא נעשה משיח? לפי המתואר בתנ"ך נעשו לו ניסים גדולים, במיוחד בזמן המצור האשורי על ירושלים, שם המפלה של הצבא האשורי הייתה בדרך נס. תשובת התלמוד מפתיעה: הוא לא נעשה משיח כי לא אמר שירה! (סנהדרין צ"ד עמ' א, ראה כאן להרחבה). כנראה שהיכולת להודות היא משמעותית ביותר לתפקיד המשיחי.

הסיפור השני מתייחס למנהגי התפילה. בתפילות בהן נהוג ששליח הציבור חוזר על התפילה, הקהל מאזין ולא מקריא את הברכות. זאת פרט מקום אחד שהוא ברכת ההודאה: שם הקהל מחויב לומר בקולו קטע קצר שנקרא "מודים דרבנן". הרב יונתן זאקס שואל: למה דווקא בקטע הזה של ההודאה? ומביא תשובה בשם הרב אליה שפירא: אמירת התודה היא הדבר היחידי שלא ניתן לתת לאחר לעשות במקומך, ולכן שליח הציבור לא מועיל לעניין זה וכל אחד חייב לומר בפיו. לכן גם חזקיהו המלך היה מחויב לומר בעצמו ובכבודו שירה והודאה על הצלתו המופלאה.

הביטוי קשור לכך שבסידורי התפילה המילים "תן טל ומטר" מודפסות באותיות קטנות במיוחד, ומכאן המשמעות.

בתפילה נהוג להזכיר ולבקש את הגשמים רק בעונת החורף (שזו עונת הגשמים בארץ ישראל), אך לא בעונת הקיץ (שם נאמר נוסח שונה). בגלל שמדובר בקטע "עונתי" ולא קבוע, היה נהוג להדפיס את המילים "תן טל ומטר" באותיות קטנות:

אז מה המשמעות והמקור של "אותיות קידוש לבנה"? למה הן גדולות כל כך? תקראו כאן, אם עדיין לא ניחשתם.

בדרך כלל, מי שמתפלל בנוסח ספרד זה דווקא האשכנזים. נוסח ספרד נוצר מתוך הנוסח האשכנזי המקורי, כשהשינויים הוכנסו בעקבות השפעת תנועת החסידות. בישראל משתמשים בנוסח הזה ברבים מבתי הכנסת. אגב, נוסח אחיד שנקבע עבור צה"ל ע"י הרב שלמה גורן ז"ל למעשה זהה לנוסח ספרד: המחשבה של הרב גורן הייתה למצוא נוסח קיים שמשלב בין המסורות של העדות השונות, והוא העדיף את "ספרד".

מי שמעוניין לקנות סידור או מחזור שמתאים למנהג הספרדים: יש לחפש את נוסח ה"ספרדים" או "עדות המזרח" דווקא, ולא את "ספרד" כמובן.