האם סדר האירועים המתואר בספר שופטים משקף את הרצף הכרונולוגי? האמת שאין לנו דרך לדעת בוודאות. מדובר בתקופה של מאות שנים שאין לה תיעוד מחוץ לתנ"ך. גם הסיפורים עצמם מתמקדים במאורעות מסוימים ולא ברצף שלטון השופטים. אך לפחות לגבי שני המעשים בסוף הספר – "פילגש בגבעה" ו"פסל מיכה" – יש לנו סיבות לחשוב שאינם במקומם לפי הזמן. אגב, שניהם לא לכבודו של עם ישראל. תכף נבין את הקשר…
בסיפור "פילגש בגבעה" אנו פוגשים את… נכדו של אהרון הכהן: "וּפִינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן עֹמֵד לְפָנָיו בַּיָּמִים הָהֵם…" (שופטים כ כח). נעבור ל"פסל מיכה", שם נאמר (שופטים יח ל): "וַיָּקִימוּ לָהֶם בְּנֵי דָן אֶת הַפָּסֶל וִיהוֹנָתָן בֶּן גֵּרְשֹׁם בֶּן מְנַשֶּׁה הוּא וּבָנָיו הָיוּ כֹהֲנִים לְשֵׁבֶט הַדָּנִי עַד יוֹם גְּלוֹת הָאָרֶץ." שימו לב לאות "נ" במילה "מנשה": לפי המסורת היא לא נכתבת בשורה אחת עם שאר האותיות. פירוש העניין: כאילו היא לא צריכה להיות שם! בלי "נ", "משנה" הופך ל"משה". יוצא שכהן הפסל היה לא אחר מאשר… נכדו של משה רבינו (שהרי היה למשה בן בשם גרשום). רק שהפסוק מנסה להחביא זאת, כי זה גנאי למשה.
אז יוצא שהטקסט מזכיר את הנכדים של משה ושל אהרון, ולכן סביר שהמעשים הללו קרו בשנים הראשונות לאחר כיבוש הארץ, ולא בסוף תקופת שופטים. ספר שופטים מסתיים בפסוק "בַּיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה." (שופטים כא כה). אפשר לראות כאן ביקורת על העדר שלטון מרכזי, והכנה לצורך לקבל את המלוכה כמתואר בהמשך התנ"ך. לכן סביר מאוד שעורך הספר מיקם את שני הסיפורים שממחישים את הנזק באנרכיה – דווקא בסוף הספר, על מנת להדגיש את הרעיון המרכזי.