ארכיון תגיות: יום כיפור

יהודים ביום כיפור: בין אלכסנדריה של פעם לתל אביב של היום

בחברה היהודית בישראל, יום כיפור הוא המועד המשמעותי ביותר בו רבים כל כך מצטרפים למעגל קיום המצוות. ביום הזה ציבור כדול צם ומתפלל, וגם אלה שלא – בדרך כלל נמנעים מנסיעה ברכב. אגב, מבחינה הלכתית-למדנית, אולי אין בכך הגיון: לפי דין ההלכה, מחלל שבת חייב סקילה, ולו מחלל יום הכיפורים נענש רק בכרת ולא במיתה. ואף על פי כן יום כיפור דווקא נתפס ע"י יהודים רבים כיום הקדוש ביותר בשנה, ודווקא בו מקפידים לקיים את מצוות ה"עשה" וה"לא תעשה".

מסקרן שמצב זה אינו חדש, וכבר מתואר בכתבי פילון האלכסנדרוני, יהודי חכם וחשוב שחי לפני כאלפיים שנה בעיר אלכסנדריה באימפריה הרומית (היום מצרים). בספרו "על החוקים לפרטיהם" (הנה קישור לפסקה באנגלית) הוא כותב: "ובעשירי [לחודש תשרי] יש צום שנשמר באדיקות לא רק ע"י החרדים לקודש ויראי השמיים, אלא גם על ידי כאלה שאינם מקיימים טקסי דת בשאר חייהם". ממש כמו בימנו.

אולי יש משהו מיוחד ביום של כפרת החטאים שמאפשר לאחד את מרבית העם וליצור מרחב ציבורי ערכי משותף. ומה עם מנהג התקיעה בשופר – האם הוא מיוחד לכיפור?

שלוש עשרה מידות של רחמים: ונקה לא ינקה?

לאחר חטא העגל, התורה מספרת שמשה עולה להר סיני לקבל את הלוחות השניים, ושם נאמר: (שמות לד ו-ז) "וַיַּעֲבֹר ה' עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת. נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָו‍ֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה פֹּקֵד עֲו‍ֹן אָבוֹת עַל בָּנִים וְעַל בְּנֵי בָנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים." מקובל לפרש שכאן ה' גילה למשה את שלוש עשרה (י"ג) מידות של רחמים בהם ה' מנהיג את עולמו. האמת היא שאין בידנו שיטה אחידה איך לחלק את הפסוקים לי"ג החלקים, ופרשנים שונים הציעו דרכים שונות, אך מקובל לראות כאן י"ג מידות.

בגלל שפשט הפסוקים מתאר את האל בתור רחום וסולח לעוונות, אך טבעי שהטקסט משתלב באמירת הסליחות ובתפילות של הימים הנוראיים. רק נשים לב לפרט קטן: לכאורה, הפסוקים נחתכים בתפילה באמצע! אנו אומרים עד וְנַקֵּה (ראו הדגשה לעיל) ולא ממשיכים ב לֹא יְנַקֶּה. נדמה שזה מעוות לגמרי את משמעות המילים, אם מבינים את "לא ינקה" כביטוי של שלילה. האם מותר לקחת רק את החלק החיובי באמצעות חיתוך הפסוק?

שאלה זו כבר נשאלה בתלמוד. אחת מהתשובות שם (שבועות לט א): "מנקה הוא לשבים, ואינו מנקה לשאינן שבים". מי שעושה תשובה – זוכה למידת "נקה". ואפשר להבין זאת לפי המסורת שאין סליחה לחטא בין אדם לחברו, אלא אם ביקש סליחה מחברו, ואם לא ביקש סליחה – אז "לא ינקה". מי שרוצה הרחבה: ממליץ על מאמרו של הרב יוסף כרמל בנושא. אנו נמשיך לומר את י"ג המידות בתפילות.

כָּל נִדְרֵי: התפילה המרכזית של יום כיפור?

אם בוחנים את מנהגי התפילה של יום כיפור בעיון קר, ברור ש"כל נדרי" איננה התפילה החשובה ביותר בסדר התפילות. "כל נדרי" – שנאמרת בתחילת הערבית של ליל כיפור – לא מוזכרת במשנה ובתלמוד. היא חוברה כנראה רק בתקופת הגאונים, והיו רבנים לא מעטים שהתנגדו לתפילה זו. אך אם מביטים אל תוך עולם הרגש, אז מגלים שתפילה זו מסמלת את יום כיפור ליהודים רבים. אפילו התנועה הרפורמית – שניסתה להוציא את "כל נדרי" מנוסח התפילה – החזירה אותה לסידורים שלהם.

מדובר בעצם במנהג של התרת הנדרים בתחילת השנה. בתפילה מכריזים שכל הנדרים והשבועות שלקחנו על עצמנו בשנה שעברה – בטלים ומבוטלים. הכוונה כמובן אך ורק כלפי שמיים: אין התפילה מתירה ליהודי לא לקיים התחייבות כלשהי. למרות זאת, נוצרים אנטישמים השתמשו בה בתור הוכחה שאי אפשר לסמוך על המילה של היהודים.

אך חייבים להודות שהטקסט של התפילה נשמע כמו מסמך משפטי לא מרגש במיוחד. אז אם לא המילים, אז כנראה הניגון המיוחד של "כל נדרי" הוא זה שמצליח לחבר את היהודים ליום הכיפורים. כמובן, כל עדה לפי מנהגיה. מוזמנים להקשיב:

כל נדרי: לחן אשכנזי

רוצה לקרוא סיפור חסידי על בכי של תינוק בזמן תפילת כל נדרי?

מעשה בתפוח: איך גורמים לה' לסלוח לנו בכיפור?

אמנם חובה על יהודי לבוא ליום כיפור לאחר שעשה תשובה, והרי לכך נועדו חודש אלול (המכונה "חודש הסליחות") ועשרת ימי תשובה ("בין כֶּסֶה לעשור). אך בתודעה היהודית יושב חזק הרעיון שעצם המעמד של יום כיפור הוא זה שמביא מחילה וכפרה מהיושב במרומים. איך זה עובד? על כל מנסה לענות סיפור חסידי שמובא בשמו של הרב לוי יצחק מברדיצ'ב, המכונה "סנגורם של ישראל".

מסופר באבא ובן. הבן רוצה לאכול תפוח טעים שנמצא אצל אבא, אך אבא לא מוכן לתת את התפוח לבנו. מה עושה הבן הפיקח? הוא מברך את הברכה "בורא פרי העץ"! אבא לא יכול להרשות שתהיה ברכה לבטלה, והוא נאלץ לתת לבנו את התפוח לאכול.


כך עם ישראל ביום כיפור שמברך בבתי הכנסת בתפילה: "מלך מוחל וסולח לעוונותינו ולעוונות עמו בית ישראל ומעביר אשמותינו בכל שנה ושנה". ה' לא מוכן שהברכה הזאת תהיה לבטלה, והוא נאלץ… לסלוח לעמו. אז אולי בהשאלה ניתן לומר שתפילת יום כיפור נכתבה ע"י סנגור מוצלח: בזכותה עם ישראל מקבל מחילה שאולי לא היה זכאי לה, אילו מידת הדין הייתה מיושמת עד סופה.

מתי נהוג לתקוע בשופר?

פעם שמעתי אמירה שעבור ישראלי חילוני, השופר מתקשר עם יום כיפור, בעוד שאצל ישראלי דתי השופר קשור לראש השנה. האמנם?

בתורה השופר במפורש מוזכר בהקשר של היובל בלבד. אבל על ראש השנה נאמר "יום תרועה" ו"זכרון תרועה" – והחכמים למדו שהתרועה היא בשופר דווקא. מנהגי התקיעה המדויקים של ראש השנה שונים בין נוסחי התפילה, ויש קהילות בהן משמיעים יותר מ 100 "קולות" של שופר בתפילות ראש השנה.

ביום כיפור נהוג תקוע בשופר בסוף הנעילה, בסמוך לסיום הצום. זה הרגע בו קהל רב נמצא בבתי הכנסת או בקרבתם, וזוכים לשמוע את קול השופר מבשר את סיום יום הכיפורים. לכן רבים מאלה שלא משתתפים בתפילות החג בבית הכנסת – מכירים את קול השופר של נעילת הצום.

מתי לצום ביפן? (או קצת על קו התאריך)

לכאורה, אפשר היה לתת תשובה פשוטה: מציינים את יום כיפור באותו היום שבישראל. כלומר: אם בישראל יום כיפור יוצא בחמישי, אז נציין אותו ביפן ביום חמישי ה"מקומי". יש האם זהות ימי השבוע היא זו שקובעת להלכה? מסתבר שמדובר בשאלה לא פשוטה שנשאלה הלכה למעשה, ולא רק בתיאוריה.

אך נכיר קודם את קו התאריך הבינלאומי שעובר בערך בקו האורך 180. בכל רגע, התאריך בין שני צדי הקו שונה בדיוק ביום אחד. מי שעובר את הקו ממערב למזרח – חוזר אחורה יום אחד, מי שעובר ממזרח למערב – מתקדם יום אחד. האמת היא שהקו לא עובר במקום מיושב במיוחד, ולכן התופעה לא נמצאת במודעות האנשים ביום יום. נדגיש שאמנם יש צורך בקו שכזה מהבחינה הלוגית, אבל אין סיבה מדעית-פיזיקלית למיקומו הנוכחי. זו פשוט הסכמה שנקבעה ע"י בני האדם. אבל האם להסכמה הזאת יש גם תוקף הלכתי בקביעת השבת והמועדים?

שאלה זו הפכה להיות אקטואלית להפליא בשנת 1940, כאשר קבוצה של בחורי ישיבה הצליחה לברוח ממזרח אירופה ולהגיע ליפן. יהודים לא גרו ביפן קודם, ולכן לא הייתה מסורת בעניין קביעת השבת והמועדים. ישראל ויפן נמצאות באותו הצד של קו התאריך הבינלאומי. אבל נניח לרגע ש"קו התאריך ההלכתי" עובר בין אסיה היבשתית לבין איי יפן. במצב הזה, השבת ההלכתית לא תהיה היום אליו היפנים מתייחסים כאל "שבת", אלא דווקא יום ראשון של המקומיים.

הוויכוח בישיבה התחמם לקראת יום כיפור: באיזה משני הימים צריך לצום? גדולי הרבנים בעולם נדרשו לסוגיה, ולא הייתה הכרעה אחידה בנושא. כאן אתם יכולים לקרוא את הפרטים.

איך נוהגים למעשה? כאמור, הרב יצחק הרצוג (שהיה שרב הראשי לישראל, וסבו של הנשיא ה-11 של מדינת ישראל) פסק עם קבוצת רבנים שאכן יש לצום באותו היום בשבוע שבישראל, כך שמי שינהג כך, יש לו על מי לסמוך.

מה בין תשעה באב ליום כיפור?

בקיצור: הדבר המשותף הוא הצום ומנהגי התענית. כל השאר שונה. אולי קצת מפתיע, אבל במשנה (תענית ד ח) נאמר: "אמר רבן שמעון בן גמליאל: לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכיפורים." – יום כיפור מתקשר דווקא לשמחה!

איך זה מסתדר עם הצום ביום כיפור? בפשטות, אנו שמחים בכיפור על כך שקיימת דרך של תשובה ועל כפרת העוונות. אך בניגוד למועדים אחרים, אנו מגיעים לשמחה הזאת דרך היטהרות ועינוי הנפש, ולא דרך השמחה הרגילה של סעודות החג הדשנות. הלכות יום הכיפורים דומות בהרבה היבטים להלכות של מועדים אחרים. לעומת זאת, תשעה באב הוא יום אבל "קלאסי", בו בוכים על חורבן בית המקדש וצרות נוספות שקרו לנו ביום הזה, לפי המסורת.

למה ספר יונה נקרא ביום כיפור?

למה ספר יונה נבחר להפטרה (קריאה בנביא) ביום כיפור דווקא? בפשטות, נראה שמדובר בכוחה של התשובה שאנו רוצים להעצים ביום המיוחד הזה.

קודם כל, התשובה של אנשי נינווה, שלפי הפשט הם שבו מדרכם הרעה. אמנם חז"ל טענו שהם לא ממש הפכו לצדיקים אלא עשו קצת "הצגה": הרי אין סיבה לגרום לבהמות לצום, חוץ מליצור רעש ומהומה. אבל מבחן התוצאה מראה שאפילו תשובה לא מושלמת שכזאת – מתקבלת בשמיים.

וכמובן, יונה הנביא עצמו: (פרק ב') וַיִּתְפַּלֵּל יוֹנָה אֶל יְהוָה אֱלֹהָיו מִמְּעֵי הַדָּגָה. ג וַיֹּאמֶר קָרָאתִי מִצָּרָה לִי אֶל ה' וַיַּעֲנֵנִי מִבֶּטֶן שְׁאוֹל שִׁוַּעְתִּי שָׁמַעְתָּ קוֹלִי", וגם תפילתו נענתה: "וַיֹּאמֶר ה' לַדָּג וַיָּקֵא אֶת יוֹנָה אֶל הַיַּבָּשָׁה" .אז אין דבר יותר ראוי ליום כיפור מלהזכיר התפילות שנענו למעלה.

א