קשה למצוא חג יהודי-לאומי יותר מחנוכה: אנו מציינים את הניצחון המכבים על יוונים, חזרה לעצמאות מדינית ואת הניסים שנעשו לאבותינו בתהליך. האם ניתן לראות בחנוכה גם קשר למועדים של אומות העולם? מתברר שיש רמז לדבר, והוא נצמא במדרש יפהפה על אדם הראשון שמופיע בתלמוד (עבודה זרה, ח א).
לפי המדרש, אחרי שגורש מגן עדן (שזה כנראה קרה בעונת הסתיו), ראה אדם הראשון שהימים הולכים מתקצרים. הוא לא הכיר את תופעת הטבע הזאת, ולכן פחד שבגלל חטאו העולם חוזר לתוהו ובוהו. עד שהגיע ל"נקודת ההיפוך החורפית" – היום הקצר ביותר בשנה, שזה לפי הלוח שלנו בסוף דצמבר. מאז ראה שהימים מתארכים, והבין שניצל. לפיכך הוא קבע שתי תקופות חג: שמונה ימים לפני היום הקצר ביותר, וגם שמונה ימים אחריו.
חשוב לציין שהמדרש לא מזכיר את חנוכה. אך הקשר לא נעלם מהפרשנים: גם בחנוכה מדובר בשמונה ימי החג קרובים מאוד ליום הקצר ביותר בשנה. אז באופן סמלי ניתן לראות הימי החנוכה "התברגו" בלוח השנה בדיוק במקום בו אדם הראשון קבע חג לכל האנושות. אז גם את החג הלאומי ביותר שלנו ניתן לראות בהקשר האוניברסלי. מי שרוצה להעמיק בקשר בין המדרש לחנוכה: כאן אפשר לקרוא מאמרו של הרב יהודה זולדן בנושא (מאתר "ישיבה").