מה בין ברייתא לתוספתא? בשני המקרים, מדובר באמירות החכמים מתקופת התנאים (חכמי המשנה). רבי יהודה הנשיא – שערך את המשנה לפי המסורת – לא כלל בה את כל החומר שהיה לפניו מפי חכמי הדור. למרות שנאמרו ע"י אותם החכמים כמו המשנה, קטעים רבים נשארו מחוץ לטקסט המשנה הרשמי. אך יש הבדל חשוב בין המושגים.
"תוספתא" היא ממש ספר שניתן לקרוא אותו. בדיוק כמו המשנה, תוספתא מחולקת לשישה סדרים, והסדרים מתחלקים למסכתות. חלק מן התוספתא מרחיב או מבאר את המשנה, וחלקה מביא מסורות מקבילות או שונות. יש ברשותנו מספר כתבי יד (עוד מלפני המצאת הדפוס), אך הם נכתבו מאות שנים לאחר יצירת הטקסט. לכן יש הבדלי גרסאות, והמלומדים עוסקים בחקר הנוסח המדויק ביותר. אך לכל הדעות מדובר בחיבור שלם, בסגנון דומה למשנה.
לעומת זאת, "ברייתא" זה כל דברי התנאים שלא נכנס לסידור המשנה. לעיתים, כשאומרים "ברייתא”, הכוונה היא למסורת תנאית שמובאת בתלמודים (הבבלי והירושלמי) ואינה מן המשנה. חכמי התלמוד התייחסו בכבוד רב לאמירות אלה, וראו בהם דברי תנאים לכל דבר ועניין. אך כאן אנו עוסקים באוסף של קטעים שאינם מסודרים למבנה של ספר. במובן הרחב, ברייתות נמצאות לא רק בתלמוד אלא גם בתוספתא שהזכרנו , וכן במדרשים. מקור המילה "ברייתא” הוא בארמית: "בר" הוא "חוץ", והכוונה לדברים שנשארו מחוץ למשנה.