בשנת 1993, עם שחרורי מהצבא, ישבתי מול סוכן נסיעות על מנת להזמין כרטיס טיסה לארה"ב. לסוכן היה מחשב בו הוא ראה את הטיסות והמחירים. לי לא היה שום מידע, ויכולתי רק לסמוך על האיש שיבחר משהו טוב. מאז עברנו את מהפכת המידע. גם על טיסות. גוגל השתלט על החיפוש, והטלפון החכם הפך אותו לזמין בכל רגע. אז אם פעם מי שזכר הרבה פסוקים בעל פה נחשב לעילוי – הטקסטים הפכו להיות נגישים לכל אחד ללא מאמץ.

במקביל, ה"מחשב" נעשה חכם יותר. הכוונה היא שיותר ויותר תחומים שנחשבו לפאר היכולת האנושית – "נפלו" לידי תוכנת המחשב שעשתה את המלאכה טוב יותר. הדבר נכון כבר עשרות שנים לגבי חישובים ארוכים. אך למדנו שהתוכנה מנצחת את בני האנוש גם בניווט בכבישים, בחיזוי מזג האוויר, בתרגום משפה לשפה. אפילו תחום אינטלקטואלי מובהק כמו מחשק שחמט נכנע לטכנולוגיה, אחרי שאלוף העולם גארי קספרוב נוצח ע"י המחשב של IBM (והפער רק התרחב מאז).

ואז באה מהפכת ה AI הנוכחית. זה התחיל עם ChatGPT. עכשיו יש לנו כלים המסוגלים למגוון פעולות על בסיס טקסטים: סיכום, תרגום, השוואה, ניתוח וגם… יצירת טקסט חדש. מדובר ביכולת אנליטית ויצירתית מרשימה מאוד. בנוסף, בשונה מחוויית החיפוש בגוגל, מול הבינה המלאכותית אנו יכולים לנהל שיחה של ממש: להתווכח, להביא מידע נוסף, לשאול שאלה מזווית אחרת – בדומה לשיחה עם יצור אנושי. יש לכלים הללו גם בעיות כגון המצאת מקורות לא קיימים, אך הם הולכים ומשתפרים עם הזמן.

אז בעצם אולי AI הוא סוג של תלמיד חכם? אתם מוזמנים להתנסות בעצמכם. הוא כבר מסוגל לתת תשובות מנומקות בענייני הלכה (ויענה בשמחה לשאלת המשך, כגון האם יש דעה מחמירה או מקילה). AI יכול למצוא פרשנים מתקופות שונות שהתייחסו לנושא שבחרתם. אפשר לקבל ממנו השוואת עומק בין המקורות. קל מאוד באמצעותו לתמצת מאמר קשה וארוך (או אפילו סרטון שלם) – לכמה פסקאות בעברית מודרנית. אתם רוצים מ AI "וורט" לבר מצווה על פרשת השבוע – רק תגידו! ברצונכם למצוא "צוויי דינים" בסוגיה מהתלמוד – רק תבקשו!

קשה מאוד להעריך את השפעת הקדמה הטכנולוגית על עולם הלמדנות היהודי, הרי אנו רק בתחילת המהפכה. נדגיש שעצם זה שהמחשב עושה משהו טוב יותר, לא מבטל את ערך הפעולה על ידי בני האדם: אנשים לא הפסיקו לשחק שחמט רק בגלל שהמחשב חזק יותר. אך לדעתי לפחות, יש בשינוי הזה הזדמנות גדולה לשנות את הדרך בה אנו מודדים תלמיד חכם. מקווה אני שנעריך את הגדולה פחות במונחים טכניים של שליטה בפלפול הלמדני, ויותר מצד עומק ההבנה והחיבור לחיים עצמם: לעם, לקהילה ולרוח הזמן. התורה תהיה תורת חיים בגדלותה.

בהמשך לדברים שכתבתי על ה AI ופסיקת ההלכה: ממליץ לקרוא את המאמר של הרב יובל שרלו באתר "צהר אתיקה" בנושא. מדובר בתלמיד חכם גדול, מומחה לאתיקה ואדם שמכיר היטב את השינויים בעולם המודרני.

אתחיל דווקא מסוף דבריו: כמוהו, גם אני מקווה שהשינויים בטכנולוגיה לא יבטלו את הערך החיובי של דמות הרב בתור מנהיג הקהילה ופוסק. אך גם הרבנים מפנימים שהשינוי בדרך. בנושא הסמכות, הרב מציין שאמנם מקובל שה"זכות" לפסוק נתונה אך ורק לרבנים, אך יודעים אנו שהמציאות איננה כזאת, ובמקרים רבים העם מחליט כיצד לנהוג שלא מדעת הרבנים (והייתי מוסיף לכך את הנוהג של "פסיקה עצמית" מספרות ההלכה).

לכאורה, לרב אנושי יש יתרון בכך שהוא יכול להתאים את הפסיקה לפונה. ידועים סיפורים על רבנים שנתנו תשובות שונות לאנשים שונים בשאלות דומות, או החמירו בכתיבה והקילו בפסיקה האישית. אך הרב שרלו לא נופל למלכודת המחשבתית הזאת: הוא מציין שגם בכלי הבינה המלאכותית תיתכן התאמה למאפייני הפונה, בהתאם לצורה ותוכן הפניה, ואולי מתוך מידע נוסף שידוע ל"מכונה". בהתאם לכך, בהחלט יתכן ש AI יצליח במשימה לקחת בחשבון את מאפייני השואל, ולהתאים את המענה אליו – אמנם לא בדרך המחשבה האנושית, אלא בתור חיקוי התהליך.

בין אם נרצה ובין אם לא, יהודים רבים כבר נעזרים ב AI בשאלות ההלכתיות. מאז שנכתב "שולחן ערוך" על פירושיו וקיצוריו, האידאל של פנייה לרב אנושי עם כל שאלה בהלכה כבר לא מתקיים. יהודים החלו לפתוח את הספרים ולקרוא תשובות. עם התפתחות הטכנולוגיה, הספרים (כולל ספרות שו"ת – שאלות ותשובות של רבנים) הפכו לזמינים באינטרנט, ממחשב או ממכשיר טלפון. מנועי החיפוש אפשרו לא רק דפדוף במקורות ההלכה, אלא גם חיפוש ממוקד לפי נושאים ומילות מפתח.

ואז באה הבינה המלאכותית עם יכולות ה LLM… ננסה בקצרה לציין את ההבדלים. הדבר המשמעותי להבנה הוא שהתשובה של מודל ה AI לא נכתבה מעולם בידי אדם, וזאת בניגוד למנועי החיפוש שהובילו את השואל למקור מזוהה. אמנם המודל "ספג" טקסטים רבים במהלך תהליך ה"אימון" (training), אך בזמן מתן התשובה מופעלת נוסחה מתמטית "עיוורת" שמייצרת את טקסט התשובה. יתכן והטקסט הזה שגוי או לא מדויק, מה שנקרא בעולם ה AI "הזיות". זה קורה.

החדשות הטובות הן שיש ל AI גם יתרונות: מערכות אלה מאפשרות לא רק שאלה חד פעמית, אלא יכולת של ממש לנהל "שיחה" מול המכונה. אפשר לשאול שאלות המשך, לבקש פירוט, ואף להתווכח עם התשובה ולהקשות על התוכנה (ממש כמו בבית מדרש!). אפשרויות אלה סוללות דרך להגיע למידע מדויק יותר: בהחלט ניתן לשאול "האם יש דעות נוספות?", "שמעתי שההלכה כך וכך – מה דעתך?", "אתה יכול להביא גם דעה של רב מסוים בנושא?", "האם יש מי שמקל או מחמיר" – ולקבל תשובות חכמות.

בנושא המקורות, המצב משביע רצון. אמנם פריצות הדרך הראשונות בתחום יצרו מצב בעייתי של תשובות ללא ייחוס למקורות, אך היום בהחלט ניתן לבקש את המקורות. המודלים המובילים משלבים יכולות חיפוש באינטרנט ובונים קישורים בדומה למנועי החיפוש. אז יש סיבות טובות להתנסות. צריך רק לזכור שמדובר בטכנולוגיה שיש לה מגבלות. וכמובן, כדאי "להשקיע" בכתיבת השאלות (מה שנקרא בלעז prompt engineering). האמת שמנועי החיפוש הראשונים היו רגישים לניסוח, אך ההרגל הנוכחי שלנו הוא שאין צורך להתאמץ ב"גוגל" – ה שונה מול ה AI. מי שרוצה לראות דוגמא לא מתוחכמת לשימוש ב ChatGPT – זה כאן. ראיתי שקיים כלי AI ייעודי לפסיקת ההלכה – הרב דיקטה: השימוש בו כרגע דורש הרשמה עם המתנה, אך קיבלתי "אישור כניסה" תוך כמה ימים, וניתן להתרשם מפסקי הלכה לדוגמא באתר באופן חופשי.

האם ההתפתחות המואצת של הבינה המלאכותית אמורה להשפיע על הדרך בה אנו כיהודים תופסים את מהות האדם שנברא בצלם? ננסה להציג את הבעיה ולהתמודד מול האתגר.

הבינה המלאכותית (AI) איננה תחום חדש לגמרי, אך לאחרונה אנו נחשפים להישגים טכנולוגיים פורצי דרך. "מודלים" של AI יודעים לנתח ולחבר טקסטים, ליצור תמונות וסרטונים לפי תיאור, לעבור מבחני רפואה, לפתור בעיות מדעיות מספרי הלימוד של תארים מתקדמים, וגם לנהל עמנו שיחה שנשמעת "טבעית". כמובן, ה"בינה" שמאחורי כל היכולות הללו הנה תוכנת מחשב שמבצעת חישובים מתמטיים. לא מדובר באנושיות: אמנם בבניה ("אימון") של מודלים משתמשים בתוצרים של בני אדם (כגון ספרים ומאמרים), אך בסופו של תהליך נוצרת נוסחה חישובית. ל AI אין רגשות במובן הבסיסי, אך "בוט" של בינה מלאכותית מסוגל לדבר באופן שנראה לנו כ"מבטא רגשות" (מי שמשתף עם "בוט" של חברת ביטוח שעבר תאונה, בהחלט יזכה לשמוע חמלה).

אין מנוס מהמסקנה ש AI מציג תכונות רבות שעד לאחרונה נחשבו למבדלים של היכולות האנושיות. גם התהליך הזה לא התחיל עכשיו: כבר ב 1997 המחשב "כחול עמוק" של IBM ניצח את אלוף העולם גארי קספרוב בשחמט. אך מגוון הצלחות ה AI בתחומים שנתפסים כיכולות מתקדמות – גם השכל (פתרון בעיות), גם הרגש (שיחה שיש בה הבעת רגשות) גם הדמיון (יצירת דברים חדשים) – מחזירות אותנו לדיון על מהות האדם: מה העיקר .

אלה המחזיקים בתפיסה המטריאליסטית, ותופסים את תפקוד האדם כאוסף של תהליכים חשמליים, כימיים ודומיהם – בהחלט יכולים להרגיש חיזוק: הנה ההוכחה שניתן להגיע באמצעות חישוב לתוצאות מרשימות שמתחרות ביכולות אנושיות. אך בנקודת מבט יהודית, העיקר הוא הראיה המוסרית של תפקיד האדם. רש"י בפירושו לפסוק הראשון לתורה אומר שמשמעות המילה "בראשית" היא "בשביל הראשית": בשביל התורה שנקראת "ראשית דרכו". לעולם יש כיוון, הוא נברא למען מטרה מוסרית. בניגוד לתהליכים בטבע, לאדם ניתן חופש בחירה, הוא אוטונומי לבחור בין טוב ולרע, והמבחן שלו הוא להצליח בדרך הטוב.

הבינה המלאכותית לא נמצאת בסתירה לבחירה החופשית שלנו. וכמו כל טכנולוגיה, היא כשלעצמה איננה "טוב" או "רע" מבחינה ערכית. זה אנחנו בני האנוש שאמורים לנתב אותה לעשיית הטוב, ולא להיפך. לכן למרות ש AI "פולש" עמוק לתחומים שנתפסו כבלעדיים למין האנושי, המשימה המוסרית של האנושות (שהיא העיקר) אינה משתנה – בלי כמובן להכחיש את פוטנציאל ה AI להביא שינויים רבים לחיינו.