בין אם נרצה ובין אם לא, יהודים רבים כבר נעזרים ב AI בשאלות ההלכתיות. מאז שנכתב "שולחן ערוך" על פירושיו וקיצוריו, האידאל של פנייה לרב אנושי עם כל שאלה בהלכה כבר לא מתקיים. יהודים החלו לפתוח את הספרים ולקרוא תשובות. עם התפתחות הטכנולוגיה, הספרים (כולל ספרות שו"ת – שאלות ותשובות של רבנים) הפכו לזמינים באינטרנט, ממחשב או ממכשיר טלפון. מנועי החיפוש אפשרו לא רק דפדוף במקורות ההלכה, אלא גם חיפוש ממוקד לפי נושאים ומילות מפתח.
ואז באה הבינה המלאכותית עם יכולות ה LLM… ננסה בקצרה לציין את ההבדלים. הדבר המשמעותי להבנה הוא שהתשובה של מודל ה AI לא נכתבה מעולם בידי אדם, וזאת בניגוד למנועי החיפוש שהובילו את השואל למקור מזוהה. אמנם המודל "ספג" טקסטים רבים במהלך תהליך ה"אימון" (training), אך בזמן מתן התשובה מופעלת נוסחה מתמטית "עיוורת" שמייצרת את טקסט התשובה. יתכן והטקסט הזה שגוי או לא מדויק, מה שנקרא בעולם ה AI "הזיות". זה קורה.
החדשות הטובות הן שיש ל AI גם יתרונות: מערכות אלה מאפשרות לא רק שאלה חד פעמית, אלא יכולת של ממש לנהל "שיחה" מול המכונה. אפשר לשאול שאלות המשך, לבקש פירוט, ואף להתווכח עם התשובה ולהקשות על התוכנה (ממש כמו בבית מדרש!). אפשרויות אלה סוללות דרך להגיע למידע מדויק יותר: בהחלט ניתן לשאול "האם יש דעות נוספות?", "שמעתי שההלכה כך וכך – מה דעתך?", "אתה יכול להביא גם דעה של רב מסוים בנושא?", "האם יש מי שמקל או מחמיר" – ולקבל תשובות חכמות.
בנושא המקורות, המצב משביע רצון. אמנם פריצות הדרך הראשונות בתחום יצרו מצב בעייתי של תשובות ללא ייחוס למקורות, אך היום בהחלט ניתן לבקש את המקורות. המודלים המובילים משלבים יכולות חיפוש באינטרנט ובונים קישורים בדומה למנועי החיפוש. אז יש סיבות טובות להתנסות. צריך רק לזכור שמדובר בטכנולוגיה שיש לה מגבלות. וכמובן, כדאי "להשקיע" בכתיבת השאלות (מה שנקרא בלעז prompt engineering). האמת שמנועי החיפוש הראשונים היו רגישים לניסוח, אך ההרגל הנוכחי שלנו הוא שאין צורך להתאמץ ב"גוגל" – ה שונה מול ה AI. מי שרוצה לראות דוגמא לא מתוחכמת לשימוש ב ChatGPT – זה כאן.