הרב יונתן זקס (נפטר ב 2020) היה הרב הראשי של בריטניה שנים רבות, אך גם קיבל תואר אצולה בריטי ומושב בבית הלורדים. היה בעל השכלה תורנית וכללית רחבה, ובפרט החזיק במומחיות יוצאת דופן בכל הקשור לתרבות המערבית על תחומיה.

הרב זקס מספר שבתחילת הקריירה הוא לא תכנן להיות רב והתחיל ללמוד פילוסופיה, אך מסלול חייב השתנה אחרי המפגש עם הרבי מלובביץ ששכנע אותו לעסוק ברננות. עסק בתחומים רבים והשאיר אחריו הרבה ספרים. אדם מיוחד ומעניין שיש לו גם תלמידים ממשיכי דרכו בישראל.

רשימת ספריו של הרב זקס.

הביטוי קשור לכך שבסידורי התפילה המילים "תן טל ומטר" מודפסות באותיות קטנות במיוחד, ומכאן המשמעות.

בתפילה נהוג להזכיר ולבקש את הגשמים רק בעונת החורף (שזו עונת הגשמים בארץ ישראל), אך לא בעונת הקיץ (שם נאמר נוסח שונה). בגלל שמדובר בקטע "עונתי" ולא קבוע, היה נהוג להדפיס את המילים "תן טל ומטר" באותיות קטנות:

אז מה המשמעות והמקור של "אותיות קידוש לבנה"? למה הן גדולות כל כך? תקראו כאן, אם עדיין לא ניחשתם.

נעשה סדר. יש פסוק בתהילים (לד יג) שהפשט שלו עוסק בהימנעות מלשון הרע ומדברי השקר: ”מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב. נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע וּשְׂפָתֶיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה. סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ.”

בניגוד לתחומים אחרים בהלכה שלובנו לפרטי הפרטים במקורות, דיני לשון הרע לא הובאו באופן מסודר במשנה, בתלמוד ובספרות ההלכתית של ה"ראשונים". מי שהרים את הכפפה היה הרב ישראל מאיר הכהן. ספרו "חפץ חיים" הפך לחיבור ה"קלאסי" בנושא, בו הוא פירט מה אסור ומה מותר. וכמו שקרה להרבה רבנים שנקראו על שם ספריהם החשובים: הרב ישראל מאיר הכהן נודע בכינויו "החפץ חיים".

לא לשכוח לעיין וליישם בעידן של שיימינג ו fake news.

בקיצור: הדבר המשותף הוא הצום ומנהגי התענית. כל השאר שונה. אולי קצת מפתיע, אבל במשנה (תענית ד ח) נאמר: "אמר רבן שמעון בן גמליאל: לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכיפורים." – יום כיפור מתקשר דווקא לשמחה!

איך זה מסתדר עם הצום ביום כיפור? בפשטות, אנו שמחים על כך שקיימת דרך של תשובה ועל כפרת העוונות. אך בניגוד למועדים אחרים, אנו מגיעים לשמחה הזאת דרך היטהרות ועינוי הנפש, ולא דרך השמחה הרגילה של סעודות החג הדשנות. הלכות יום הכיפורים דומות בהרבה היבטים להלכות של מועדים אחרים. יש דרשה ידועה: יום הכיפורים הוא כ"פורים". הכוונה היא שיש שתי דרכים להגיע לקרבה לבורא: בעוד שבפורים אנו עושים זאת מתוך שמחה, אכילה, שתיית יין ועיסוק בענייני העולם – ביום כפור הדרך היא עינוי הנפש.

הדרשה הזאת ודאי לא יכולה להיאמר על תשעה באב. כאן מדובר ביום אבל "קלאסי", בו בוכים על חורבן בית המקדש וצרות נוספות שקרו לנו ביום הזה, לפי המסורת.

המילה "אנליטי" מתחברת אצלנו בראש עם מדעים. אך בדורות האחרונים פותחה שיטה אנליטית ללימוד הגמרא (תלמוד), והיא שיטת בריסק. השיטה פותחה ע"י הרבנים משושלת סולובייצ'יק מהעיר בריסק.

מה החידוש הגדול בשיטה? "אנליטי" למעשה אומר שאפשר להעמיק בסוגיה תלמודית מתוך הסתכלות (אנליזה) על הסוגיה עצמה, גם ללא השוואה מול סוגיות דומות אחרות. הלימוד אם כך נעשה באמצעים של לוגיקה. במידה מסוימת, זה יותר קל, כי מי ש"תפס" את השיטה – יכול להצליח בלימוד, גם בלי להיות בקיא בסוגיות המרובות הקשורות.

האם מדובר בחידוש של הדורות האחרונים? כן, בפירוש. לא למדו כך קודם.

רוצים הלדעת מה זה "צוויי דינים"? זה כיוון מחשבה שהוא חלק מהשיטה. תקראו.

למה ספר יונה נבחר להפטרה (קריאה בנביא) ביום כיפור דווקא? בפשטות, נראה שמדובר בכוחה של התשובה שאנו רוצים להעצים ביום המיוחד הזה.

קודם כל, התשובה של אנשי נינווה, שלפי הפשט הם שבו מדרכם הרעה. אמנם חז"ל טענו שהם לא ממש הפכו לצדיקים אלא עשו קצת "הצגה": הרי אין סיבה לגרום לבהמות לצום, חוץ מליצור רעש ומהומה. אבל מבחן התוצאה מראה שאפילו תשובה לא מושלמת שכזאת – מתקבלת בשמיים.

וכמובן, יונה הנביא עצמו: (פרק ב') וַיִּתְפַּלֵּל יוֹנָה אֶל יְהוָה אֱלֹהָיו מִמְּעֵי הַדָּגָה. ג וַיֹּאמֶר קָרָאתִי מִצָּרָה לִי אֶל ה' וַיַּעֲנֵנִי מִבֶּטֶן שְׁאוֹל שִׁוַּעְתִּי שָׁמַעְתָּ קוֹלִי", וגם תפילתו נענתה: "וַיֹּאמֶר ה' לַדָּג וַיָּקֵא אֶת יוֹנָה אֶל הַיַּבָּשָׁה" .אז אין דבר יותר ראוי ליום כיפור מלהזכיר התפילות שנענו למעלה.

א

בדרך כלל, מי שמתפלל בנוסח ספרד זה דווקא האשכנזים. נוסח ספרד נוצר מתוך הנוסח האשכנזי המקורי, כשהשינויים הוכנסו בעקבות השפעת תנועת החסידות. בישראל משתמשים בנוסח הזה ברבים מבתי הכנסת. אגב, נוסח אחיד שנקבע עבור צה"ל ע"י הרב שלמה גורן ז"ל למעשה זהה לנוסח ספרד: המחשבה של הרב גורן הייתה למצוא נוסח קיים שמשלב בין המסורות של העדות השונות, והוא העדיף את "ספרד".

מי שמעוניין לקנות סידור או מחזור שמתאים למנהג הספרדים: יש לחפש את נוסח ה"ספרדים" או "עדות המזרח" דווקא, ולא את "ספרד" כמובן.