אנו משתמשים בחלוקה הנוצרית של התנ"ך לפרקים?

כן, אבל צריך לדייק ביחס לאיזו חלוקה אנו מדברים.

החלוקה של התורה ל"פרשות השבוע" היא חלק מהמסורת האוטנטית שלנו. המחזור השנתי של קריאת התורה עם החלוקה השבועית נקבע במקור בגלות בבל. אגב, בארץ ישראל היה מנהג אחר, לפיו התורה נקראה כולה במחזור של שלוש שנים ולא בשנה אחת.

אבל כשאנו מציינים את הפרק ואת הפסוק בתנ"ך – כמו למשל יחזקאל ד' ב' – אנו מתכוונים לפסוק ב' בפרק ד' לפי חלוקת הפרקים שמקורה נוצרי, ומיוחסת לכומר האנגלי בשם לנגטון. מטבע הדברים, החלוקה הזאת מבטאת לעיתים את המבט הנוצרי על תוכן התנ"ך, שלא מתיישב עם המסורת שלנו.

אבל קרה מה שקרה, אימצנו את החלוקה הזאת, היא מופיעה בכל ספרי התנ"ך המודפסים ולפיה מצטטים את פסוקי התנ"ך בכל הספרות התורנית. גם אילו היינו רוצים, אין לנו דרך מעשית לנטוש אותה. אפשר לקרוא על זה ביתר פירוט בויקיפדיה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *