התלמוד (מגילה ג א) מספר לנו שתלמיד חכם בשם יונתן בן עוזיאל (שחי לפני כ 2,000 שנה) תרגם את ספרי הנביאים שבתנ"ך לשפה הארמית. הסיפור מציין שיונתן רצה לתרגם גם את ספרי הכתובים, אך יצאה בת קול ואמרה לא "דייך!" – אסור היה ליונתן לגלות את הסודות שהטקסט. אך מה עם התורה? התלמוד שותק על כך, ואין לנו שום אזכור בחז"ל שהחכם הזה תרגם את החומש לארמית.

ואף על פי כן יש בידינו תרגום ארמי של כל התורה המכונה לעיתים "תרגום יונתן" ומופיע בשם זה במהדורות הדפוס. אין הסכמה בין החוקרים לגבי התאריך ואילו מקום עשיית התרגום, אך אין ספק בדבר אחד: לא יתכן שיונתן בן עוזיאל חיבר אותו. מוכיחים את זה גם מצד התוכן וגם מהסגנון. אף על פי כן, מדובר בתרגום חשוב שמוזכר כבר במאה ה 13 ע"י רבנים באיטליה.

מי שרוצה ללמוד על התרגום: יש playlist של ד"ר ליאור גוטליב, "בית אבי חי".