כשרבי חיים מוולוז'ין (תלמידו של ה"גאון מווילנה") הקים את "ישיבת וולוז'ין" בשנת 1802, זה היה מוסד מסוג חדש בעולם היהודי. הישיבה הפכה לדוגמא לישיבות נוספות שקמו אחריה במזרח אירופה, וסדרי הלימוד בה במידה רבה דומים לאלה הנהוגים בעולם הישיבות של היום. הישיבה תפקדה עד שנת 1892, ונסגרה בעיקר בגלל התנגדות ראשיה להכניס את לימודי החול כדרישת השלטונות.

במהלך השנים עברו דרך הישיבה הרבה תלמידים, וביניהם רבים שהטביעו חותם על ההיסטוריה של העם היהודי. בהתאם לרוח התקופה, לא כולם בחרו בתחום העיסוק התורני. נציין כמה שמות מוכרים:

• הרב אברהם יצחק הכוהן קוק – הרב הראשי האשכנזי הראשון, הוגה דעות ואבי הציונות הדתית.
• הרב מאיר בר-אילן (ברלין) – רב ומנהיג תנועת "מזרחי" הציונית. על שמו נקראת אוניברסיטת בר-אילן.
• חיים נחמן ביאליק – גדול משוררי ישראל בעת החדשה
• מיכה יוסף ברדיצ'בסקי – סופר והוגה דעות.
• קלונימוס זאב ויסוצקי – הבעלים של אימפריית התה (משם "תה ויסוצקי") ועסקן ציוני.
• הרב נתן מיליקובסקי – איש חינוך ופעיל ציוני, סבו של בנימין נתניהו. הוא עיברת את שם משפחתו ל"נתניהו" לאחר עלייתו לארץ.

לא זכיתי עדיין לכך, אך זה בהחלט אפשרי. בזמן מלחמת העולם הראשונה, הרב קוק גר בעיר סנט גאלן בצפון-מזרח שוויץ.

איך הוא התגלגל לשם? הרב קוק יצא מארץ ישראל לוועידה של "אגודת ישראל" בגרמניה, אבל בדיוק אז פרצה מלחמת העולם הראשונה. הרב קוק היה אזרח האימפריה הרוסית – שהייתה מדינת אויב עבור הגרמנים. לא הייתה לו אפשרות לחזור הביתה. אז הוא נאלץ לעבור לשוויץ – מדינה ניטרלית במלחמה.

מה קרה לו שם? בין השאר, הוא נפגש שם לראשונה עם מי שהפך לאחד מתלמידיו הגדולים, "הרב הנזיר".– שלמד לדוקטורט בשוויץ ונסע לפגוש את הרב קוק בביתו. אבל זה כבר סיפור אחר.

הדגל של סנט גלן: (מקור: ויקיפדיה)