תשובה: זה תלוי לגמרי במנהגים של עדה, קהילה ובית כנסת. יש קהילות שנוהגות לגבות תשלום על עליות לתורה ועל כיבודים אחרים. המנהג הנפוץ הוא שהגבאי עורך מכרז פומבי בין המתפללים, כאשר מציע הסכום הגבוה ביותר זוכה. למבקר מבחוץ שלא מכיר את המנהג זה עלול להיראות מוזר, מה גם שנוהגים כך גם בשבת ובחג (כולל יום כיפור).

ובכן, הרבנים מסבירים לנו שאין בזה בעיה הלכתית מבחינת חילול שבת או חג. בנוגע לאיסור מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ, התלמוד (שבת קנ א) אומר: "חפציך אסורים – חפצי שמים מותרין". מכאן הפתח להתיר עיסוק בצרכים של בית הכנסת, בתור "חפצי שמיים". אפשר לראות מקורות בנושא כאן (מאתר "הידברות").

יש לזכור שמעבר לכך שזו דרך לממן את ההוצאות, יש ל"הליך מכרז" עוד יתרון: הוא מבטיח שקיפות והוגנות, ומונע כל חשש של העדפה פסולה מצד הגבאים. כמובן, יש קהילות שמסתדרות יפה ללא צורך במכירות פומביות. גם בשיטה הזאת מקובל שמי שעולה לתורה – תורם לבית הכנסת, ולעיתים גם נוקב בסכום התרומה בפומבי. כל קהילה כמנהגיה.