חשוב להבין שהביטוי המחמיר תבוא עליו ברכה אינו עקרון הלכתי כללי, אלא צורת ביטוי מקובלת שמופיעה בפסקי הלכה ספציפיים. במקרים רבים של ספק, כשפוסקי ההלכה לא חשבו לנכון לאמץ לחלוטין את הדעה כמחמירה, אך עדיין רכשו לה כבוד – הם השתמשו בניסוח הזה. כך למשל כותב בעל הטורים בשם הרמב"ם (אורח חיים סימן תרלט) על דיני האכילה מחוץ לסוכה: "מותר לשתות מים ולאכול פירות חוץ לסוכה, והמחמיר שלא ישתה אפילו מים חוץ לסוכה תבוא עליו ברכה".
האם תמיד נכון להחמיר? ודאי שלא. יש שיקולים רבים נגד ה"חומרות", גם במישור ההלכתי-אישי, וגם מהיבטים חברתיים וציבוריים. למעוניינים להעמיק: מאמר זה מאתרו של ד"ר אלכסנדר קליין מציע ניתוח של היתרונות והחסרונות של אימוץ הגישה המחמירה. אך בכל מקרה לא אין כאן כלל מחייב.